סמכות ביה"ד לדון בפרטי רכוש בין בני זוג

בפנינו בקשת ב"כ התובע עו"ד ויינשטיין לדיון בחלוקת הרכוש בין הצדדים בהתאם להסכם גירושין שנחתם על ידם בתאריך כ"א סיון תשס"ה 28.06.05 ואושר ע"י ביה"ד. ע"פ בקשת ביה"ד הגישו ב"כ הצדדים את סיכומיהם.

להלן תקציר עובדתי הרלוונטי לנדוננו:

הצדדים נישאו כדמו"י בתאריך 18.08.82.

בשנת 2001 הפרידו הצדדים את חשבונות הבנק.

בתאריך 3.02.04 פתח התובע תיק תביעה לגירושין בה כרך כל ענייני הרכוש. התקיים דיון והצדדים נתבקשו לנהל מו"מ להסכם גירושין.

בתאריך כ"א סיון תשס"ה 28.06.05 הופיעו הצדדים וב"כ והביעו הסכמתם להתגרש.

לשאלת ביה"ד מה עם תביעת הבעל לחלוקת רכוש השיבו ב"כ הצדדים שהעניין ידון בביה"ד לאחר מתן הגט.

ביה"ד שאל מה הנושאים השנויים במחלוקת בנוגע לחלוקת רכוש, ועל כך השיבו הצדדים וב"כ: תכולת הדירה וזכויות הצדדים ממקום העבודה.

ביה"ד שאל האם האשה מוותרת על כתובתה. האשה וב"כ השיבו בחיוב.

ביה"ד ערך לצדדים הסכם גירושין ובו נתנו הצדדים סמכות לביה"ד לדון בתביעה לחלוקת רכוש לאחר מתן הגט "כאמור בפרוטוקול".

ביה"ד אישר את ההסכם בתוקף של פס"ד, והצדדים התגרשו כדמו"י. כיום הצדדים וב"כ חלוקים בפרשנות הסכם הגירושין.

עמדת הנתבעת וב"כ עו"ד סיגל אלון כי לביה"ד הסמכות לדון בכל התביעות הרכושיות של הצדדים כפי שמופיע בסעיף 33 לכתב התביעה של התובע וב"כ שהן:

א. חסכונות הבעל בבנק לאומי קרית חיים

ב. זכויות האשה בבנק מסד

ג. זכויות האשה ממקום עבודתה.

ד. זכויות התובע ברכב מדגם הונדה סיוויק

ובנוסף לכך את הנאמר בפרוטוקול מיום הדיון: תכולת הדירה וזכויות הבעל ממקום עבודתו.

לגירסתה לא היתה מחלוקת לגבי הדברים שהוזכרו בתביעת הגירושין בסעיף 33 שהם יחולקו שווה בשווה ולכן לא הוזכרו אלו בעת הדיון בתאריך כ"א סיון ס"ה וכל מה שסוכם בדיון הנ"ל הוא שהנושאים במחלוקת שלא הוזכרו בכתב התביעה, כמו זכויות הבעל ממקום עבודתו ותכולת הדירה, ידונו ע"י ביה"ד לאחר הגט.

ומכאן מסקנתה שלביה"ד הסמכות לדון בכל הנושאים השנויים במחלוקת הקשורים לרכוש הצדדים, והיא דורשת חלוקה שווה בהתאם לחוק.